"לגמרי לא מובן מה קרה כאן?!…
ואין אל מי לפנות בשאלה, כי כל הנמצאים כאן – או שאינם יודעים באותה מדה שאני לא יודע, או קצת יותר או קצת פחות.
וממילא, מה יצא לי ומה יצא לכם – מזה שהשאלה נשארת שאלה, ובינתיים הקב"ה מעכב – רחמנא ליצלן, הי' לא תהי' – את הגאולה האמיתית והשלימה (אפילו ל)עוד רגע אחד!
…ומה יוצא מזה שישנה שאלה ללא מענה; בינתיים רואים איך שרחמנא ליצלן – הגאולה האמיתית והשלימה מתעכבת, ועובר עוד רגע ועוד רגע ועוד רגע..
וממילא מובן, שהקב"ה מוכרח (כביכול) לתת לכל יהודי, ולכל בני ישראל – אריכות ימים ושנים טובות!!
ומה שהקב"ה רוצה נחת-רוח ממסירת-נפש וכו', הרי מספיקה המסירת-נפש של יהודי הנמצא בגלות, והוא נמצא בגלות מתוך ידיעה שזהו המשך של 19 מאות שנה בגלות – ועדיין לא בא!!…
וכך עובר – עוד יום ועוד יום, עוד שבוע ועוד שבוע, ועוד רגע ועוד רגע, וכשאומרים "עד מתי ועד מתי" – אז מ'שרייט "עד מתי" און מ'זאגט "עד מתי" און מ'טראכט "עד מתי", וכו' וכו' – הנה מה שיוצא בפועל הוא, שמתווסף בפועל עוד ענין של קידוש השם בפשטות!!…
נלקחה עוד נשמה יהודית, ולא עוד, אלא, שהיא נלקחה מילדי', שבנוגע לאמא, הרי מסירת-נפש זו – שהיא מפקירה את ילדי', והיא מוסרת את חינוכם לאחרים – היא מסירת-נפש גדולה יותר מהמסירת-נפש שלה בעצמה – מסירת-נפש למעלה ממסירת-נפש!!!
..ועוד, והוא העיקר, שאין להאריך בדברים אלו כמ"ש "על כן יהיו דבריך מעטים", כי "ברוב דברים גו'", יכול להיות איזה ענין שלא כדבעי, וממילא – מה יצא לי מזה, מה יצא לכם מזה, ומה יצא לכל הסביבה מזה.
ויהי רצון, שנחסוך את הדיבור בענינים אלו כיון שתיכף ומיד תהי' הגאולה האמיתית והשלימה, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר", ומכיון שהצדיקים יקומו ראשונים בתחיית המתים כולל האשה שנהרגה על קידוש השם – היא תתראה עם ילדי' תיכף ומיד, ואזי היא תוכל להמשיך בחינוכם מתוך שמחה וטוב לבב, ויהי רצון – שזה יהי' תיכף ומיד ממש, ו"לא עיכבן אפילו כהרף עין".
