"ובמה מתבטאת עבודה זו – הרי זה ג"כ בפשטות: בהוספה בתורה ובמצוות, בלימוד התורה – נגלה דתורה ופנימיות התורה, ובקיום המצוות בהידור, כולל ובמיוחד בענין שהזמן גרמא – קיום המנהג (כמש"כ אדמו"ר הזקן בסידורו) לומר וללמוד פרקי אבות (לאחר תפלת מנחה) בשבתות בין פסח ועצרת, ובכל שבתות הקיץ.
ונוסף על הוספת עצמו בזה – צריכים להשפיע גם על אחרים שיוסיפו [ובפרט אם אצלו (המשפיע) בעצמו הי' חסר קודם בשלימות בקיום עבודתו, צריך הוא הרי להוסיף בזה כפליים לתושי', כולל ע"י השפעה על אחרים בזה], ובכללות העבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה שמביאה במיוחד "אתי מר" דא מלכא משיחא. וכל זה – מתוך הצפי' והתשוקה וכו' חזקה להגאולה– "אחכה לו בכל יום שיבוא", כפי שאומרים בכל
יום בתפלה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ו(בימי החול) – "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".
[שיחת ה'דבר מלכות' פרשת 'שמיני' תנש"א, שבת לאחר אמירת השיחה הידועה בכ"ח ניסן]
